ילדים בתזוזה: אימונים אינטנסיביים בקרב צעירים – האם זה טוב או רע?

האם כדאי לשלוח ילדים לספורט תחרותי, או שזה עלול לפגוע בבריאות שלהם? כל התשובות לשאלה החשובה הזאת - בכתבה הזאת

תוכן העניינים

football-gaeec48a18_1280

היום כמעט שאין חולק על כך שילדים צריכים לבצע פעילות גופנית. אך האם נכון בעבורם להשתתף בחוגי ספורט המאופיינים בפעילות ספורטיבית תחרותית, בהם מתקיימים אימוני יתר? המסרים מבלבלים.

 מצד אחד אנו שומעים על הצורך לעשות יותר ויותר פעילות גופנית אך מצד שני אולי אימון אינטנסיבי מזיק? אם כך, יש לבחון תחילה מהי החשיבות בביצוע פעילות פיזית בקרב צעירים.

חשיבות הספורט והשפעתו בגיל הצעיר

 כולנו מודעים לחשיבות שילוב הכושר הגופני בחיי ילדנו, במטרה לנהל אורח חיים בריא ליצירת רווחה נפשית וכבסיס לבריאות גופנית תקינה. 

בעשור האחרון התקיימו לא מעט מחקרים שהראו את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית להעלאת הביטחון העצמי ולחיזוק דימוי הגוף, לתחושת מסוגלות עצמית, בשיפור מצב הרוח ובצמצום חרדות. 

יחד עם זאת, הפעילות מאפשרת התפתחות קוגניטיבית המסייעת בהישגיות לימודית, מפתחת כישורים חברתיים וזאת בנוסף על ההיבט הפיזי של שיפור מערכת לב-ריאה, שיפור שווי המשקל והקואורדינציה, גדילה נכונה של מערכת השלד והשרירים, חיזוק המערכת החיסונית ואף מסייע במניעת השמנה.

המלצות ארגון הבריאות העולמי בביצוע פעילות גופנית אצל ילדים 

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מספק המלצות לגבי כמות הפעילות הגופנית הנדרשת לכל גיל בהתאמה. הארגון מגדיר פעילות גופנית לכל תנועה המבוצעת על ידי שרירי השלד.

ההמלצה לילדים בגילאי 5-17 היא להגביל "שעות מסך" במחשב ובטלפון הנייד ולבצע בעיקר פעילות גופנית אירובית, לפחות כשעה ביום בכל יום מימות השבוע, בעצימות בינונית עד גבוהה ולשלב בתוכם אימונים לחיזוק השרירים והעצם. 

אימונים אינטנסיביים והשלכותיהם על ספורטאים הצעירים 

כיום, הולך וגובר מספרם של הילדים המשתתפים בחוגי ספורט המתמחים בענפים הישגיים-תחרותיים הכוללים בתוכם מגוון שיטות אימון, בדגש על אימונים אינטנסיביים.

התמחות בספורט בהגדרתה היא כאשר ספורטאי מתמקד בענף ספורט אחד ומבצע אימונים מוגברים לאורך מרבית השנה. התמחות מוקדמת מוגדרת כהתמקצעות בענף ספורט בודד לפני גיל 12.

עניין זה עורר בקרב חוקרים את השאלות הבאות: עד כמה לעודד את הילד הצעיר להשתתף באופן תדיר בחוגים אלו הדורשים ביצוע אימונים אינטנסיביים וכן השתתפות בתחרויות ברמה גבוהה? והאם יכולים לנבוע מכך בעיות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות?

התפיסה הרווחת כיום בקרב הספורטאים צעירים ומאמניהם להעדיף להתמקצע בגיל מוקדם על מנת להגיע להצלחה ליעדים ספציפיים של אותו ענף בו בחרו, ומתוך אמונה כי בכדי להשיגם, יש צורך להתחיל בפעילות גופנית מאומצת  לפני גיל ההתבגרות. מבחינתם, עניין זה הכרחי לטובת פיתוח יכולות ספורטיביות שלא ניתן לקבלם בגיל מאוחר יותר.

ממחקרים עולה כי התמקדות בענף ספורט אחד מעלה את רמת הסיכון לפציעות גופניות  בשל עומס יתר וכן, בעל השפעות פסיכולוגיות שליליות על הילד. 

עומס אימונים מתאפיין במספר השעות שהושקעו ביום, באינטנסיביות ובמשך זמן המנוחה בין האימונים. על זה, מצטרפים גם עומסים נפשיים הקשורים הן לענף בו הילד מתאמן (לחץ מתחרויות וכד'), וכן גורמים חיצוניים של עומס לימודים, מפגשים חברתיים ועוד.

השפעות פיזיות 

הפציעות מתרחשות בעיקר בשל החזרתיות התנועתית המשפיעה על המפרקים, גידים, שרירים ורצועות המעורבים בספורט הספציפי בו מתאמן הילד. לדוגמה, חבטות מרובות במחבט טניס המובילות לכאב כרוני במפרק.

פציעות במערכת השלד והשרירים יכולות לגרום לשחיקה מתמשכת ולפגוע בגדילה ובהתפתחות התקינה.

השפעות פסיכולוגיות

במחקרים נמצא, כי מעבר להשפעה הפיזית ישנן גם השלכות פסיכולוגיות. ילדים צעירים המתאמנים באופן אינטנסיבי חווים מתח וחרדה מוגברים עקב השתתפות בתחרויות ברמה גבוהה וכן בשל לחץ הדרישות הקיימות באימונים ומצד הורים ומאמנים ש"דוחפים להצלחה".  אימונים אינטנסיביים עלולים לגרום למצב של "תסמונת שחיקה" המתאפיינת בפסימיות ובהיעדר מוטיבציה של הילד להשתתף באימונים עד לכדי פרישה מהענף.

אז מה האידיאל? מה נכון לעשות? 

ישנן דרכים רבות ותוכניות מגוונות שניתן בעזרתן להפחית את גודל ההשפעות המזיקות:

  1. להעניק מעטפת מקצועית מכוונת מטרה למאמנים, להורים ולספורטאים הצעירים בכדי למנוע  עומסי יתר פיזיים ופסיכולוגיים אצל הילדים.
  2. להגביל זמני אימון אינטנסיביים, לאפשר זמני מנוחה והתאוששות ולבחון סימני שחיקה.
  3. הקפדה על תזונה נכונה ומספקת המאפשרת שיפור בביצועים הטכניים במהלך האימונים ומשמרת גדילה והתפתחות תקינה.
  4. לא לאפשר השתתפות בתחרויות ברמה גבוהה לפני גיל ההתבגרות.
  5. לחשוף את הילד למספר ענפי ספורט המאפשרים לו לפתח מיומנויות שונות שעשויות לשפר את הביצועים שלו בענף המקצועי בו בחר, ובכך לאפשר לגוף להישאר פעיל, אך גם למנוע בו בעת את אותם תנועות חוזרות ונשנות הגורמות לפציעה. אופציה זו גם  מונעת שחיקה ומאתגרת.

לסיכום 

פעילות ספורטיבית חשובה ומעניקה מגוון יתרונות בריאותיים פיזיים נפשיים וחברתיים. לספורט הישגי -תחרותי קיימים יתרונות רבים נוספים על אף היותו תובעני וקשה. האימונים הרבים דורשים יכולות מנטליות מגוונות של משמעת עצמית וכח רצון, התמדה ונחישות, הצבת יעדים ודבקות במטרה ועוד. למעשה, הוא נותן לספורטאי הצעיר כלים משמעותיים להתמודדות טובה לחיים.

לכן, גם אם לעולם לא נוכל למנוע באופן מוחלט סיכונים מספורט ובוודאי מספורט מקצועי בו הילד הצעיר בחר להתמקצע, חשוב לדעת כי לצד החסרונות העלולים לנבוע מריבוי אימונים ועומסי יתר, ישנן השלכות חיוביות, לא מעטות, בהשתתפות בענף ספורט הישגי-תחרותי. אולם, חשוב ורצוי שגופים רשמיים יהיו מעורבים, יעניקו מעטפת מקצועית וישאפו להגביל את מגוון הפציעות וההשלכות הנגרמות מאותן דרישות מוגברות באימונים, וזאת, מבלי לאבד את ההנאה התחרותית ובמקסימום המותאם לצרכי הילד.  

אז קדימה ילדים, למה אתם מחכים? זוזו!!!

שתפו

תגובה אחת

  1. ענת.ממש נכון.מסכים לגמרי.וחשוב להביא זאת לידיעת ההורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לקהילות שלנו

הכתבות החמות

החיים משתנים יום אחרי יום

קבלו טיפ בריאות יומי

קטגוריות

לדעת עוד

כתבות נוספות

איך לעזור לילד עם חרדות

איך לעזור לילד עם חרדות?

לא מעט ילדים מתמודדים עם פחדים וחרדות, והרבה הורים מוצאים את עצמם אובדי עצות מכיוון שהם לא יודעים איך לעזור לילד עם חרדות. המאמר הזה נועד לעשות סדר בתחום הזה, ולעזור להורים לעזור לילדים שלהם

איך לצאת מחרדות קשות ולהתחיל חיים חדשים

איך לצאת מחרדות קשות ולהתחיל חיים חדשים

המסע מחרדה קשה לחיים חדשים הוא דרך של גילוי, ריפוי והתחדשות. המאמר הזה מבקש לתת כוח לכל מי שמתמודד עם חרדה, ומציע אסטרטגיות מעשיות להשתחרר מכבלי הדאגה ולצעוד לעולם שופע פוטנציאל